<h1>ראב"ן סימן שמ"ח</h1>
<h2>דף נט:</h2>
ולא בעיר זהב ואמרינן [נ"ט.] ירושלים דדהבא כלומר בת נפש גדולה מאוד ומצויירת כמו עיר. ונ"ל דבגדולה כל כך הוא דפליג ר' מאיר ואמר משוי הוא ולא תכשיט כיון דאינה עשויה כשאר בתי נפש וגם לא נפקא בה בחול ולא הויא תכשיט לחול ולא הוי תכשיט לשבת, ורבנן סברי תכשיט הוא אלא דחיישינן דכיון שמצויירת ומתוקנת שלא כשאר בתי נפש שלפא ומחויא לחברותיה מפני שהוא דבר חידוש ואתי לאתויי ארבע אמות ברה"ר, ור' אליעזר סבר אשה חשובה לא מחויא דזילות הוא לה, וגם נשים אחרות מתייראות לומר לה תראה לנו. אבל בתי נפש שלנו שהן כולן עשויות בצורה אחת וגם תכשיט הם לה לחול דברי הכל תכשיט הם לשבת וגם למישלף ואתויי ליכא למיחוש דאינו דבר חדש. ונראה לי דמטעם הזה לא מיחו הראשונים בזמן הזה בנשים לצאת בבתי נפש בשבת. ואל תיקשי לי מהא דאמר [ס"ב.] ולא בכוליאר ואמרינן מה כוליאר אמר רב מכבנתא, וסלקא דעתא שהיא בת נפש, וליתה, אלא תכשיט שמשימה סביב ראשה כמו ששנינו במס' יומא [כ"ה.] הכהנים מקיפין ועומדין כמין כוליאר.
ולא בנזמים מה נזמים נזמי האף. מדקאמר נזמי האף ולא אמר נזמי האוזן ש"מ דנזמי האוזן תכשיט הן לאשה ושרי, ולמישלף ואתויי ליכא למיחוש דהא קשור מאחורי צואר זה בזה וגם חרוזין באזניה, אבל נזמי האף אינן תכשיט, ולהכי לא מיחו בנשים מלצאת בנזמי האוזן.
